מילון מונחים

כאן מוסברים המונחים שחוזרים אצל רופאת הנשים ובפיזיותרפיה לרצפת האגן. המונחים מסודרים לפי נושא, ובחלקם יש קישור לעמוד שבו הרחבתי.

הגוף

• רצפת האגן. קבוצת שרירים שסוגרת את האגן מלמטה ומערסלת את איברי האגן, מעצם החיק מקדימה ועד עצם הזנב מאחור. היא תומכת בשלפוחית, ברחם ובמעי, משתתפת בשליטה על השתן והצואה ובתחושה ביחסים. עוד על רצפת האגן.
• פרינאום (חיץ). האזור בין פתח הנרתיק לפי הטבעת. נמתח בלידה, ושם קורים הקרעים וחתך החיץ.
• סוגר (ספינקטר). שריר טבעתי שסוגר פתח. יש סוגר לצינור השתן ויש לפי הטבעת.
• פות (וולווה). החלק החיצוני של איבר המין: השפתיים, הדגדגן ופתח הנרתיק.
• וסטיבול. פרוזדור הנרתיק, הרקמה שבין השפתיים הפנימיות לפתח הנרתיק.
• רצפת אגן חלשה (היפוטונית). שרירים שלא מתכווצים מספיק חזק או לאורך זמן. תסמינים אפשריים: דליפות, כבדות, פחות תחושה.
• רצפת אגן מכווצת מדי (היפרטונית). שרירים שנמצאים במתח גבוה ולא יודעים להרפות. תסמינים אפשריים: כאב ביחסים, עצירות, קושי בהטלת שתן, כאב בישיבה. הטיפול מתחיל בהרפיה ולא בחיזוק.
• העצב הפודנדלי. עצב מרכזי באגן שנותן תחושה לפרינאום, לפות ולפי הטבעת, ומפעיל חלק משרירי רצפת האגן ואת הסוגרים החיצוניים. לחץ או מתיחה של העצב עלולים לגרום לכאב שמחמיר בישיבה. כואב לך לשבת?

שתן ושלפוחית

• דליפת שתן / בריחת שתן / אי שליטה בשתן. שלושה שמות לאותו מצב: יציאה של שתן שלא בשליטה. עמוד הטיפול.
• דליפת שתן במאמץ. דליפה בלחץ פתאומי על הבטן: שיעול, התעטשות, צחוק, קפיצה, הרמה.
• דליפת שתן בדחיפות. צורך חזק ופתאומי להשתין שקשה לעצור, ולפעמים דליפה בדרך לשירותים.
• דליפת שתן מעורבת. שילוב של דליפה במאמץ ובדחיפות.
• שלפוחית רגיזה (שלפוחית פעילה יתר על המידה). שלפוחית שמתכווצת ומתריעה לפני שהיא באמת מלאה: תכיפות, דחיפות, קימה בלילה.
• נוקטוריה. קימה להשתין בלילה יותר מפעם אחת.
• אצירת שתן (או עצירת שתן). קושי בהטלת שתן או בריקון מלא של השלפוחית. שכיח אחרי לידה. מצב חריף מצריך בירור רפואי, ואם אין אפשרות להשתין כלל, יש לפנות מיד למוקד רפואי. על אצירת שתן אחרי לידה.
• יומן שתייה והשתנה. רישום של כמות השתייה, מספר ההטלות וכמות השתן, במשך יומיים או שלושה. כלי פשוט שמספק מידע רב.
• אימון שלפוחית. הארכה הדרגתית של הזמן בין הטלות השתן, ולמידה להרגיע את הדחף.

צניחה

• צניחת איברי האגן. ירידה של השלפוחית, הרחם או החלחולת ממקומם לתוך הנרתיק, בעקבות היחלשות התמיכה בהם. מורגשת כלחץ, כבדות או בליטה. עמוד הטיפול.
• צניחת רחם. הרחם יורד לתוך הנרתיק.
• ציסטוצלה (צניחת שלפוחית). השלפוחית דוחפת את הקיר הקדמי של הנרתיק. הצניחה הנפוצה ביותר.
• רקטוצלה (צניחת החלחולת). המעי דוחף את הקיר האחורי של הנרתיק. לעיתים מורגשת כקושי בריקון צואה.
• דרגות צניחה (1 עד 4). כמה האיבר ירד ביחס לפתח הנרתיק: 1 קלה, 2 מגיעה בערך עד הפתח, 3 יוצאת מעבר לפתח, 4 האיבר כולו בחוץ. הדרגה לא תמיד תואמת את התחושה.
• פסרי. טבעת סיליקון רכה שרופאת הנשים מתאימה ומכניסים לנרתיק, והיא תומכת באיבר שצנח מבפנים. יכולה להתאים גם לנשים צעירות, וגם לשימוש בזמן ספורט בלבד.

כאב ויחסים

• דיספראוניה. השם הרפואי לכאב ביחסי מין. עמוד הטיפול.
• וגיניזמוס (וגיניסמוס). כיווץ לא רצוני של שרירי רצפת האגן בניסיון חדירה, שגורם לכאב או לחוסר יכולת לחדירה. זוהי תגובה רפלקסיבית של הגוף ולא החלטה, ואפשר ללמד את הגוף להגיב אחרת.
• וולוודיניה. כאב כרוני באזור הפות (צריבה, גירוי, רגישות) בלי סיבה נראית לעין, שנמשך לפחות שלושה חודשים.
• וסטיבולודיניה. וולוודיניה שממוקמת בפתח הנרתיק (הוסטיבול), בדרך כלל במגע או בלחץ.
• וסטיבולקטומיה. ניתוח שבו מסירים את הרקמה הרגישה בוסטיבול אצל נשים עם וסטיבולודיניה שלא הגיבה לטיפולים אחרים. על הליווי אחרי הניתוח.
• מרחיבים (דילטורים). גלילים חלקים מסיליקון או פלסטיק בגדלים עולים, לשימוש בבית, שנועדו ללמד את השריר והרקמה להרפות ולהתרגל למגע בהדרגה.
• נקודות טריגר. נקודות מכווצות ורגישות בשריר, שלחיצה עליהן כואבת ולפעמים מקרינה כאב למקום אחר.

הריון ולידה

• עיסוי פרינאום. מתיחה עדינה של רקמת הפרינאום עם שמן בשבועות האחרונים של ההריון, כדי להכין אותה ללידה. מאיזה שבוע ואיך.
• אפיזיוטומיה (חתך חיץ). חתך יזום בפרינאום שהמיילדת או הרופאה עושים בלידה כדי להרחיב את הפתח. משאיר צלקת.
• קרעים בלידה (דרגות 1 עד 4). דרגה 1 בעור בלבד, דרגה 2 גם בשריר הפרינאום, דרגה 3 מגיעה לסוגר של פי הטבעת, דרגה 4 גם לרירית החלחולת. על קרעים וחתך חיץ.
• לידה מכשירנית. לידה בעזרת ואקום או מלקחיים. מגדילה את העומס על רצפת האגן.
• דיאסטזיס רקטי (היפרדות שרירי הבטן). התרחקות של שני שרירי הבטן הישרים לאורך קו האמצע, שקורית בהריון. אצל רוב הנשים הרווח מצטמצם אחרי הלידה. איך בודקים ומה עושים.
• משכב לידה. השבועות הראשונים אחרי הלידה, בדרך כלל שישה, שבהם הגוף מתאושש.
• בדיקה אחרי לידה (פיזיותרפית). בדיקה של רצפת האגן, הבטן והצלקת אצל פיזיותרפיסטית, בדרך כלל מסביבות שישה שבועות אחרי הלידה. עמוד הטיפול.
• סיאטיקה בהריון. כאב שיורד מהישבן לרגל בגלל גירוי של העצב הסיאטי. על סיאטיקה בהריון.
• סימפיזיס (עצם החיק). המפרק הקדמי של האגן, שלפעמים כואב בהריון.

הטיפול

• פיזיותרפיה לרצפת האגן (שיקום רצפת אגן). תחום בפיזיותרפיה שמטפל בשרירי רצפת האגן ובכל מה שמחובר אליהם: שלפוחית, מעי, נרתיק, בטן, גב ונשימה. מה זה ואיך זה נראה.
• בדיקה פנימית. בדיקה באצבע אחת, עם כפפה, דרך הנרתיק, שבה הפיזיותרפיסטית מעריכה את כוח השריר, את יכולת ההרפיה, את הצלקת ואת התמיכה. אינה תנאי לטיפול, אך היא רצויה כדי לקבל תמונה מדויקת ומלאה של המצב, ונעשית לאחר הסכמה מלאה. על הפגישה הראשונה.
• תרגילי קגל (קיגל). כיווץ והרפיה של שרירי רצפת האגן. מתאימים לשריר חלש, לא לשריר מכווץ מדי. איך עושים נכון ולמי זה לא מתאים.
• ביופידבק. מכשיר שמראה על מסך מה השריר עושה בזמן אמת, בעזרת חיישן. יכול לעזור כשקשה להרגיש את השריר.
• טיפול ידני. עבודה בידיים על שרירים, צלקות ורקמות, מבחוץ או מבפנים.
• כיווץ לפני מאמץ (The Knack). כיווץ מכוון של רצפת האגן רגע לפני שיעול, התעטשות או הרמה, כדי למנוע דליפה.
• טופס 17 (טופס התחייבות). התחייבות של קופת החולים לתשלום על טיפול אצל ספק בהסדר. דרך הקופה או פרטי.

אם חסר כאן מונח, אפשר לכתוב לי בוואטסאפ ואוסיף אותו. פרטים בעמוד יצירת קשר.