מה זה פיזיותרפיה לרצפת האגן ואיך נראה הטיפול
בקצרה
פיזיותרפיה לרצפת האגן היא טיפול בשרירים שסוגרים את האגן מלמטה ותומכים בשלפוחית, ברחם ובמעי. היא מתאימה לדליפת שתן, צניחה, כאבים ביחסים, שיקום אחרי לידה ואחרי ניתוח. הטיפול כולל הסבר, בדיקה ותרגול שמותאם לך. בדיקה פנימית אינה תנאי לטיפול, אך היא רצויה, ונעשית בהסכמתך המלאה. יובל מטפלת בבקעת אונו ובראשון לציון.
מה זה רצפת האגן?
רצפת האגן היא קבוצת שרירים שנמתחת כמו ערסל בתחתית האגן. מקדימה היא מתחברת לעצם החיק, מאחור לעצם הזנב, ובצדדים לעצמות הישיבה. על הערסל הזה נשענים השלפוחית, הרחם והמעי.
לרצפת האגן יש כמה תפקידים יומיומיים:
- סגירה: היא שומרת על השתן ועל הצואה עד שאת מחליטה להתפנות.
- הרפיה: בזמן הישיבה על האסלה עליה להרפות, כדי לאפשר התרוקנות בלי מאמץ.
- תמיכה: היא מחזיקה את איברי האגן במקומם, גם בזמן עיטוש, קפיצה או הרמת הילד.
- תחושה: היא משתתפת בתחושה ובהנאה ביחסים.
- עבודה עם הנשימה והבטן: בכל שאיפה היא יורדת מעט, ובכל נשיפה היא עולה. היא פועלת כחלק ממערכת, ולא כשריר בודד.
כמו כל שריר, רצפת האגן יכולה להיות חלשה, ויכולה גם להיות מכווצת מדי. שני המצבים עלולים לגרום לתסמינים דומים, אך הטיפול בהם הפוך. לכן תרגילי קגל אינם מתאימים לכל אישה, וחשוב לבדוק לפני שמתרגלים.
מה זה פיזיותרפיה לרצפת האגן?
פיזיותרפיה לרצפת האגן (נקראת גם שיקום רצפת אגן או פיזיותרפיה רצפת אגן) היא תחום בפיזיותרפיה שעוסק בשרירים האלה ובכל מה שמחובר אליהם: השלפוחית, המעי, הנרתיק, הבטן, הגב התחתון והנשימה.
זוהי עבודה של פיזיותרפיסטית, כמו בטיפול בברך או בכתף: לבדוק איך השרירים עובדים, להבין מה מקור הבעיה וללמד את הגוף לעבוד אחרת. מאחר שמדובר באזור אינטימי, כל שלב מוסבר מראש ונעשה בהסכמתך המלאה.
פיזיותרפיסט או פיזיותרפיסטית לרצפת האגן הם בעלי תואר בפיזיותרפיה (B.PT) ורישיון של משרד הבריאות, שעברו הכשרה נוספת בתחום. אני מטפלת בנשים בבקעת אונו ובראשון לציון.
למי זה מתאים?
נשים רבות מחכות זמן רב לפני שהן פונות, כי הן חושבות שהתסמינים הם חלק טבעי מהתקופה שאחרי לידה או מהגיל. פיזיותרפיה לרצפת האגן מתאימה אם:
- יש לך דליפת שתן בצחוק, בעיטוש, בריצה או בדרך לשירותים.
- את הולכת לשירותים בתדירות גבוהה, גם בלילה, או מרגישה דחיפות שקשה לעצור.
- את מרגישה לחץ, כבדות או בליטה בנרתיק, במיוחד בסוף היום. אלו יכולים להיות סימנים של צניחה.
- יש לך כאב ביחסים, בכניסה או עמוק יותר, או שקשה לך להכניס טמפון או לעבור בדיקה אצל רופאת הנשים.
- ילדת, בכל דרך שהיא, ואת רוצה בדיקה אחרי לידה כדי לדעת מה מצב רצפת האגן, הבטן והצלקת.
- יש לך קושי בהתרוקנות, עצירות מתמשכת, או תחושה שהשלפוחית לא מתרוקנת עד הסוף.
- עברת ניתוח באזור האגן או הבטן, כולל וסטיבולקטומיה, ואת רוצה ליווי בחזרה לשגרה.
- את בהריון ורוצה להתכונן ללידה, ללמוד עיסוי פרינאום ולהרפות את רצפת האגן.
- יש לך כאב בישיבה, או כאב באגן שעדיין לא נמצא לו הסבר.
איך יודעים שרצפת האגן חלשה?
אי אפשר לדעת בוודאות מהבית, אך יש סימנים שכדאי לשים לב אליהם: דליפות במאמץ, תחושת כבדות באגן, קושי לעצור גזים, תחושה שהנרתיק "פתוח" או רפוי, או ירידה בתחושה ביחסים.
יש גם סימנים של רצפת אגן מכווצת מדי (נקראת גם רצפת אגן היפרטונית, כלומר שרירים שמתקשים להרפות): כאב ביחסים, קושי בהתרוקנות, עצירות, כאב בישיבה או תחושת צריבה. במצב כזה חיזוק עלול להחמיר את התסמינים, והטיפול מתחיל בהרפיה. גם במדריך של כללית מצוין שחשוב לדעת להרפות את השרירים, ולא רק לכווץ (מדריך כללית לרצפת האגן).
לכן הבדיקה חשובה: היא מאפשרת לדעת מה הגוף שלך צריך.
מה קורה בפגישה הראשונה?
הפגישה הראשונה בנויה משלושה חלקים: שיחה, בדיקה ותוכנית טיפול. בשיחה נדבר על מה שמפריע לך ובמה חשוב לך לטפל: מתי זה התחיל, מה מחמיר ומה מקל, איך עברו הלידות, איך מתנהל הריקון בשירותים, ואיך כל זה משפיע על היום שלך.
אחרי השיחה אסביר באופן מפורט על מהלך הבדיקה. היא יכולה לכלול:
- התבוננות ביציבה, בנשימה ובבטן: איך את עומדת, איך את נושמת, ואיך הבטן מגיבה למאמץ.
- בדיקה חיצונית של האגן והבטן: מגע על הבטן, על הצלקת אם יש, על שרירי הירכיים והישבן.
- בדיקה פנימית: אני בודקת באצבע אחת, עם כפפה, את כוח השריר, את היכולת שלו להרפות, האם יש נקודות רגישות והאם יש צניחה. הבדיקה נמשכת מספר דקות ולא אמורה לכאוב, ואפשר לעצור בכל רגע.
בדיקה פנימית אינה תנאי לטיפול, אך היא רצויה כדי לקבל תמונה מדויקת ומלאה של מצבך ושל מקור הכאב. אם את לא מעוניינת בה, מתחילים בלעדיה. בסוף הפגישה אסביר מה מצאתי, ונבנה תוכנית טיפול התואמת את ממצאי הבדיקה ואת המטרות שלך. על מה להביא והאם אפשר להגיע עם התינוק כתבתי בעמוד הפגישה הראשונה.
איך נראה הטיפול בהמשך?
הטיפול נבנה לפי ממצאי הבדיקה, ולכן הוא שונה מאישה לאישה. בדרך כלל הוא משלב כמה רכיבים:
- הסבר. הבנה של מה שקורה בגוף היא חלק מהטיפול. כשאת יודעת מדוע מופיעה דליפה בקפיצה, קל יותר לדעת מה לשנות.
- תרגול שמותאם לך. חיזוק, הרפיה, תיאום עם הנשימה, או עבודה על התזמון של השריר (לכווץ רגע לפני השיעול ולא אחריו), ולא תוכנית אחידה של "עשרה קגלים שלוש פעמים ביום".
- הרגלים. איך לשבת בשירותים, כמה לשתות ומתי, איך להרים את התינוק, ולמה לא ללכת לשירותים "ליתר ביטחון".
- טיפול ידני. עבודה בידיים על שרירים מכווצים, על צלקות ועל רקמות רגישות, מבחוץ או מבפנים.
- ביופידבק. מכשיר שמציג על מסך את פעילות השריר בזמן אמת, ויכול לעזור כשקשה להרגיש את השריר. באתר כללית מצוין שכרבע מהנשים לא מבינות אילו שרירים לכווץ מהסבר מילולי בלבד, ושמשוב על מסך יכול לעזור.
- מרחיבים. במקרים של כאב ביחסים או אחרי ניתוח, עבודה הדרגתית עם מרחיבים נרתיקיים (גלילים חלקים בגדלים עולים), שמטרתה ללמד את הרקמה והשריר להרפות.
בין הפגישות יש תרגול בבית, לא הרבה אך באופן קבוע. רוב השינוי מתרחש בתרגול היומיומי, ובפגישות אנחנו בודקות את ההתקדמות ומכוונות.
מה אומרים המחקרים?
סקירת קוקרן (סיכום של המחקרים האיכותיים בנושא) מצאה שנשים עם דליפת שתן במאמץ שתרגלו רצפת אגן בהדרכה דיווחו על ריפוי או שיפור בשיעור גבוה בהרבה מנשים שלא טופלו (74 אחוזים לעומת 11), והחוקרות כתבו שאפשר לכלול תרגול כזה בקו הטיפול הראשון (Cochrane, Dumoulin). סקירה אחרת מצאה ראיות לכך שתרגול רצפת אגן משפר את התסמינים ואת חומרת הצניחה (Cochrane, Hagen).
המחקרים מתארים ממוצעים ולא אישה מסוימת. התוצאה אצלך תלויה בממצאי הבדיקה, בתרגול בבית ובזמן, ועל כך נדבר בפגישה.
כמה פגישות צריך?
אין מספר קבוע, ואינני קובעת מספר לפני הבדיקה. יש נשים שמגיעות לבדיקה אחרי לידה ויוצאות עם תוכנית לבית ופגישת מעקב אחת, ויש מצבים, כמו כאב ביחסים או שיקום אחרי ניתוח, שדורשים זמן רב יותר, כי הגוף צריך ללמוד דפוס חדש. לאחר הפגישה הראשונה נדבר על הערכה ריאלית, ונעדכן אותה לפי ההתקדמות.
האם צריך הפניה מרופא?
לטיפול פרטי אצלי לא נדרשת הפניה. דרך קופת החולים בדרך כלל נדרשת הפניה, ולכל קופה כללים משלה: כללית מבקשת הפניה מהרופא המטפל, ומכבי אינה מבקשת הפניה במכונים שלה אך כן אצל מטפלות בהסדר. ריכזתי את מה שהקופות מפרסמות, עם קישורים, בעמוד דרך הקופה או פרטי.
איפה אני מטפלת?
אני מטפלת בבקעת אונו (קריית אונו, אור יהודה, יהוד-מונוסון, גני תקווה, סביון וכפר אז"ר) ובראשון לציון, בקליניקות ברחוב הברוש 14 בסביון וברחוב אליעזר מזל 4 בראשון לציון. פרטים על כל אזור בעמודים בקעת אונו וראשון לציון. אין צורך להגיע עם אבחנה: אם את לא בטוחה שמה שמפריע לך מתאים לטיפול, אפשר להתחיל בשיחה.
שאלות נפוצות
מה זה רצפת האגן?
קבוצת שרירים שנמתחת כמו ערסל בתחתית האגן, מעצם החיק מקדימה ועד עצם הזנב מאחור. היא תומכת בשלפוחית, ברחם ובמעי, שולטת על השתן והצואה ומשתתפת בתחושה ביחסים.
מי צריכה פיזיותרפיה לרצפת האגן?
נשים עם דליפות, לחץ או כבדות באגן, כאב ביחסים או קושי בהתרוקנות, ונשים שרוצות לבדוק את מצב הגוף אחרי לידה או ניתוח. כמו כן, נשים בהריון שרוצות להתכונן ללידה.
האם הטיפול כולל בדיקה פנימית?
לא בהכרח. בדיקה פנימית אינה תנאי לטיפול, אך היא רצויה כדי לקבל תמונה מדויקת ומלאה של מצבך ושל מקור הכאב. לפני הבדיקה אסביר בפירוט מה היא כוללת, והיא נעשית רק בהסכמתך המלאה.
כמה פגישות צריך?
אין מספר אחיד. לאחר הפגישה הראשונה נבנה תוכנית, ואת הקצב נקבע לפי מה שעולה בבדיקה ולפי ההתקדמות.
האם צריך הפניה מרופא?
לטיפול פרטי לא נדרשת הפניה. דרך קופת החולים בדרך כלל נדרשת, ותנאי הזכאות משתנים בין הקופות. ריכזתי את מה שהקופות מפרסמות בעמוד על קופות החולים.
האם זה כואב?
הטיפול לא אמור לכאוב. אם משהו לא נוח, יש לומר זאת, ונעצור או נשנה את הגישה.

