דיאסטזיס רקטי אחרי לידה: איך בודקים לבד ומה עושים

הבטן עדיין בולטת אחרי הלידה?

יש נשים שגם חודשים אחרי הלידה, ולאחר ירידה במשקל, מרגישות שהבטן נשארת בולטת, במיוחד בסוף היום או בזמן קימה מהמיטה. לעיתים אפשר לראות בליטה צרה שעולה לאורך אמצע הבטן בזמן כפיפת בטן. ייתכן שמדובר בדיאסטזיס רקטי, מצב שכיח אחרי לידה, אשר ברוב המקרים אינו מסוכן ואפשר לטפל בו.

דיאסטזיס רקטי: מה זה?

שרירי הבטן הישרים הם שני שרירים ארוכים שעוברים משני צידי אמצע הבטן, מהצלעות ועד עצם החיק (ה"קוביות"). ביניהם יש רצועה של רקמת חיבור, הלינאה אלבה (הקו הלבן). בהריון הרחם גדל ודוחף את שני השרירים לצדדים, ורקמת החיבור שבאמצע נמתחת, נעשית דקה ורכה. המרווח שנוצר נקרא דיאסטזיס רקטי, ובעברית היפרדות שרירי הבטן.

ה-NHS כותב שזה שכיח, ושהמרווח הוא בדרך כלל ברוחב של כשתי אצבעות, אם כי זה משתנה (NHS, הגוף אחרי ההריון). חשוב לציין שהשרירים אינם נקרעים: הם נמתחים לצדדים, ורקמת החיבור ביניהם מאבדת מתח. ההבחנה הזאת חשובה, כי רקמה שאיבדה מתח אפשר לאמן להחזיק שוב.

איך בודקים דיאסטזיס לבד? בדיקה בשלושה שלבים

אפשר לקבל תמונה ראשונית בבית, בתוך כמה דקות. הבדיקה העצמית אינה מחליפה בדיקה מקצועית, אך היא נקודת התחלה טובה.

1. תנוחה. שכבי על הגב, ברכיים כפופות, כפות רגליים על הרצפה. הניחי יד אחת לרוחב אמצע הבטן, ממש מעל הטבור, כשהאצבעות מצביעות כלפי מטה, לכיוון הרגליים.
2. הרמה קלה. הרימי מעט את הראש והכתפיים, כאילו את מסתכלת על הבטן. לא כפיפת בטן מלאה, רק מספיק כדי שהשרירים יתכווצו. כעת הרגישי כמה אצבעות נכנסות בין שני קצות השרירים: אחת, שתיים, שלוש. חזרי על כך מתחת לטבור, ומעט מעליו לכיוון הצלעות. ה-NHS מתאר את הבדיקה הזאת.
3. עומק והתנגדות. שלב זה חשוב. כשהאצבעות נמצאות במרווח, הרגישי כמה עמוק הן שוקעות: האם הרקמה דוחפת אותן בחזרה, כמו טרמפולינה, או שהן שוקעות פנימה ללא התנגדות? רקמה שמחזירה היא רקמה שמתפקדת, גם אם המרווח רחב. רקמה רכה ללא התנגדות זקוקה לעבודה, גם אם המרווח צר.

מומלץ לחזור על הבדיקה פעם בכמה שבועות ולעקוב אחר השינוי. אם המרווח רחב, אם אין התנגדות בעומק, אם מופיעה בליטה לאורך הבטן בזמן מאמץ, או אם יש כאב, מומלץ להיבדק אצל פיזיותרפיסטית. בבדיקה המקצועית אני מודדת את המרווח במנוחה ובמאמץ, ובודקת מה קורה כשמוסיפים כיווץ של רצפת האגן ונשיפה. במקרים מסוימים המרווח מצטמצם כבר כאשר הכיווץ מתואם נכון.

האם דיאסטזיס נסגר לבד?

ברוב המקרים המרווח מצטמצם מאוד מעצמו. לפי ה-NHS, הוא בדרך כלל חוזר לעצמו עד שהתינוק בגיל שמונה שבועות, ואם הוא עדיין בולט לאחר מכן, מומלץ לפנות לבדיקה, בין היתר כי מרווח שנשאר קשור לסיכון לכאבי גב (NHS).

גם אם עברו חודשים או שנים מהלידה, עדיין אפשר לעבוד על כך. מטרת הטיפול אינה בהכרח לסגור את המרווח לחלוטין, אלא לאפשר לבטן להחזיק לחץ: בהרמה, בשיעול ובקימה מהמיטה הבטן לא בולטת החוצה ורצפת האגן לא נדחפת כלפי מטה. נשים רבות משפרות את התפקוד גם כשהמרווח נשאר מעט רחב יותר מלפני ההריון.

מה כדאי להימנע ממנו בהתחלה?

אין מדובר באיסור קבוע, אלא בדחייה עד שהבטן יודעת להחזיק לחץ. ה-NHS ממליץ להימנע בהתחלה מ:

• כפיפות בטן (קראנצ'ים) ופלאנק.
• פעילות קופצנית: ריצה, קפיצות, אירובי.
• דחיפה ומאמץ בשירותים.
• הרמות כבדות.

כמו כן, כדאי לשים לב לשתי פעולות יומיומיות: קימה מהשכיבה ישירות קדימה (עדיף להתגלגל לצד ולקום דרכו), ומאמץ עם נשימה עצורה. בליטה של הבטן החוצה, או רכס שעולה לאורכה, מעידים שהלחץ אינו מנוהל נכון.

הטיפול

ה-NHS ממליץ על תרגילים לרצפת האגן ולשרירי הבטן העמוקים ועל יציבה טובה. בפיזיותרפיה עובדים בין היתר על:

• נשימה. הסרעפת, שרירי הבטן העמוקים ורצפת האגן פועלים יחד, כמו בלון. בשלב הראשון לומדים לנשום לבטן ולנשוף תוך כיווץ עדין של רצפת האגן. זה הבסיס לשאר התרגול.
• שריר הבטן הרוחבי. השריר העמוק שעוטף את הבטן כמו חגורה. לומדים להפעיל אותו בלי "לשאוב" את הבטן בכוח ובלי לעצור נשימה.
• חיבור לתנועה. קימה מהמיטה, הרמת התינוק, נשיאת הסלקל, דחיפת עגלה בעלייה. כל אחת מהפעולות האלו יכולה לשמש כתרגיל כאשר מבצעים אותה נכון.
• התקדמות. בהדרגה מוסיפים עומס: תרגילים נגד כוח המשיכה, ובהמשך פעילות קופצנית. בכל שלב בודקים שהבטן מחזיקה, ואם לא, חוזרים שלב אחורה.
• רצפת האגן. היא חלק מהמערכת, וכאשר היא אינה מתפקדת היטב, גם לבטן קשה יותר. על כך כתבתי בתרגילי רצפת אגן.

לעיתים ממליצים גם על חגורת בטן תומכת בשבועות הראשונים, ככלי עזר ולא כפתרון. חגורה שמחליפה את פעולת השרירים לאורך זמן אינה מלמדת אותם לעבוד.

בדיקת הבטן היא חלק מהבדיקה הפיזיותרפית אחרי לידה, ועל בסיסה מתוכננת החזרה לפעילות. על כך כתבתי בחזרה לספורט אחרי לידה. אני בודקת ומטפלת בדיאסטזיס במסגרת פיזיותרפיה אחרי לידה, ועל מהלך הפגישה כתבתי בהפגישה הראשונה.

דיאסטזיס, כאבי גב ורצפת האגן: למה זה קשור

הבטן, הגב ורצפת האגן פועלים כמערכת אחת, מעין קופסה. כאשר הדופן הקדמית של הקופסה (הבטן) אינה מחזיקה, הלחץ בכל מאמץ מועבר לאזורים אחרים: לגב התחתון, שמתאמץ לייצב במקומה, ולרצפת האגן, שנדחפת כלפי מטה. לכן נשים עם דיאסטזיס מדווחות לעיתים גם על כאבי גב, על דליפות ועל תחושת כבדות באגן. מסיבה זו הטיפול בדיאסטזיס אינו מתמקד רק בשרירי הבטן, אלא במערכת כולה. על דליפות כתבתי בדליפת שתן אחרי לידה.

אפשר למנוע דיאסטזיס בהריון הבא?

לא ניתן למנוע אותו לחלוטין, כי המרווח נפתח כתוצאה מגדילת הרחם, וזה חלק תקין מההריון. עם זאת, אפשר להגיע להריון עם בטן שיודעת לעבוד, ללמוד במהלכו איך להרים ולקום בלי לדחוף את הבטן החוצה, ולהתחיל את ההחלמה אחרי הלידה מנקודת פתיחה טובה יותר. נשים שהיה להן דיאסטזיס רחב בהריון קודם יכולות להגיע לפגישה כבר במהלך ההריון הבא.

מתי שוקלים ניתוח?

לא בשלב הראשון. ניתוח (אבדומינופלסטיקה, "מתיחת בטן", שבה מחברים את השרירים בתפירה) הוא אפשרות במקרים שבהם תקופה משמעותית של אימון מודרך לא שיפרה את התפקוד, או כשיש בקע (רקמה שבולטת דרך פתח בדופן הבטן). ההחלטה מתקבלת עם רופא, לאחר בדיקה. אם מחליטים על ניתוח, פיזיותרפיה חשובה גם לפניו, כדי להגיע אליו עם בטן חזקה ככל האפשר, וגם אחריו, כדי ללמד אותה לעבוד עם המבנה החדש.