קרעים בלידה וחתך חיץ: דרגות, זמן החלמה ומה פיזיותרפיה עושה

כמה שכיחים קרעים בלידה?

קרע בפרינאום הוא אחד הדברים השכיחים בלידה. לפי הקולג' המלכותי הבריטי למיילדות וגינקולוגיה (RCOG), עד 9 מכל 10 נשים בלידה נרתיקית ראשונה יחוו קרע כלשהו, שפשוף או חתך חיץ, ומעט פחות מכך אצל נשים שכבר ילדו בלידה נרתיקית (RCOG, קרעים בלידה). רוב הקרעים קטנים ומחלימים מעצמם או עם מספר תפרים.

הפרינאום הוא האזור בין פתח הנרתיק לפי הטבעת. בלידה הוא נדרש להתמתח מאוד, ולא תמיד הרקמה מספיקה להתמתח בקצב של הלידה.

מה הדרגות של קרעים בלידה?

• דרגה 1. קרע קטן בעור בלבד. לפי RCOG, הוא מחלים בדרך כלל מהר ובלי טיפול, ולפעמים נדרשים תפר או שניים.
• דרגה 2. קרע בעור ובשריר הפרינאום. זהו הקרע השכיח ביותר שדורש תפירה, והתפירה נעשית בחדר הלידה. חתך חיץ נחשב לרוב כקרע דרגה 2.
• דרגה 3. הקרע ממשיך לשריר הסוגר של פי הטבעת, השריר שאחראי על השליטה בצואה ובגזים. יש לו תת-דרגות (3א, 3ב, 3ג) לפי היקף הפגיעה בסוגר.
• דרגה 4. הקרע עובר גם דרך הרירית של הרקטום.

דרגה 3 ו-4 נקראות יחד OASI (פגיעה מיילדותית בסוגר פי הטבעת). לפי RCOG, הן קורות בכ-6 מכל 100 לידות ראשונות ובפחות מ-2 מכל 100 לידות אצל נשים שכבר ילדו בלידה נרתיקית, והן מתוקנות בחדר ניתוח (RCOG, קרעים דרגה 3 ו-4).

יש גם קרעים פנימיים, בדפנות הנרתיק או בשפתיים, שאינם נוגעים לפרינאום. גם הם נתפרים לפי הצורך ומחלימים, ולעיתים הם הסיבה לכאב ביחסים או לצריבה בהטלת שתן.

מה זה חתך חיץ (אפיזיוטומיה)?

חתך יזום שמבצעים המיילדת או הרופא בפרינאום ובדופן הנרתיק, כדי להרחיב את הפתח לתינוק. לפי RCOG, הוא נעשה בלידה מכשירנית (ואקום או מלקחיים), כשיש צורך להוציא את התינוק במהירות, או כשיש סיכון לקרע חמור, ותמיד בהסכמתך (RCOG, חתך חיץ). חתך חיץ הוא כלי למקרים מסוימים, וההחלמה אחריו דומה להחלמה מקרע דרגה 2.

כמה זמן מחלימים?

לפי RCOG, אחרי חתך חיץ כאב ורגישות במשך שבועיים עד שלושה שבועות הם תקינים, והעור מחלים בתוך כמה שבועות. התפרים בדרך כלל נספגים מעצמם. אחרי קרע דרגה 3 או 4 ההחלמה הראשונית דומה, אך המעקב הדוק יותר: אנטיביוטיקה, משככי כאבים (שאינם מפריעים להנקה), מרככי צואה בימים הראשונים, וביקורת בסביבות שישה שבועות.

החלמת העור היא השלב הראשון. הצלקת שמתחת ממשיכה להתרכך ולהשתנות במשך חודשים, ולכן לפעמים האזור נראה מחלים, אך עדיין יש כאב בישיבה או ביחסים. במצב כזה פיזיותרפיה יכולה לעזור.

מה עושים בשבועות הראשונים?

• ניקיון במים בלבד. RCOG ממליץ לשטוף את האזור במים, בלי סבון, להתקלח כל יום, להחליף פד לעיתים קרובות ולשטוף ידיים לפני השירותים ואחריהם.
• שתייה וסיבים. לשתות מספיק לאורך היום ולאכול מזון עשיר בסיבים, כדי למנוע עצירות. דחיפה בשירותים מעמיסה על התפרים.
• תמיכה בשירותים. בזמן ריקון צואה אפשר להניח פד נקי או נייר מקופל על הפרינאום ולתמוך בעדינות. שרפרף מתחת לכפות הרגליים, ברכיים גבוהות מהירכיים, ונשיפה במקום דחיפה.
• קרח. בימים הראשונים, קרח עטוף במגבת למשך כמה דקות יכול להקל על הנפיחות.
• לשכב, לא רק לשבת. ישיבה ישירה על התפרים כואבת. מומלץ לשכב על הצד, להניק בשכיבה ולשבת על משטח רך.
• כיווצים עדינים של רצפת האגן. RCOG ממליץ להתחיל תרגילי רצפת אגן מוקדם ככל האפשר אחרי הלידה. כיווצים קטנים משפרים את זרימת הדם לאזור ותורמים להחלמה, ויש לבצע אותם בעדינות, בלי כאב ובלי לעצור נשימה. פירטתי בתרגילי רצפת אגן.

מתי ואיך מטפלים בצלקת?

לאחר שהרופאה אישרה שהתפרים החלימו, בדרך כלל בביקורת של שישה שבועות, אפשר להתחיל לטפל בצלקת עצמה. צלקת היא רקמה פחות גמישה. אם היא נדבקת לשכבות שמתחתיה או נשארת רגישה, היא עלולה לגרום לכאב ביחסים, לכאב בישיבה ולתחושת מתיחה, ולעיתים גם להשפיע על השרירים סביבה.

בפיזיותרפיה מטפלים בצלקת בטיפול ידני עדין, מבחוץ ולפעמים מבפנים, ומלמדים טיפול עצמי בבית עם שמן או חומר סיכה. במקביל בודקים את שרירי רצפת האגן: אחרי קרע הם עשויים להיות חלשים, ולפעמים דווקא מכווצים בגלל הכאב, ולכל מצב מתאים טיפול אחר. על כאב ביחסים כתבתי בנפרד בכאבים ביחסים אחרי לידה.

הטיפול בקרעים ובחתך חיץ הוא חלק מפיזיותרפיה אחרי לידה, ואת הצורך בטיפול בצלקת אפשר לבדוק בבדיקה הפיזיותרפית אחרי לידה. בדיקה פנימית אינה תנאי לטיפול, אך היא רצויה כדי לקבל תמונה מדויקת ומלאה של מצב הצלקת והשרירים. לפני הבדיקה אסביר באופן מפורט על מהלכה, והיא תתבצע לאחר הסכמתך המלאה. פירטתי עליה בעמוד הפגישה הראשונה.

קרע דרגה 3 או 4: מה זה אומר להמשך?

הפגיעה היא בשריר הסוגר, ולכן השאלה המרכזית היא השליטה בגזים ובצואה. לפי RCOG, אחרי התיקון ייתכן שתופני לפיזיותרפיסטית לחיזוק רצפת האגן, ויש לפנות לטיפול כשיש אי שליטה בצואה, יציאת צואה דרך הנרתיק, כאב ביחסים או סימני טראומה נפשית מהלידה. כמו כן, לפי RCOG, נשים רבות ילדו אחרי קרע כזה לידה נרתיקית תקינה. ההחלטה על אופן הלידה הבאה מתקבלת יחד עם הרופא, אחרי מעקב.

בטיפול אחרי OASI עובדים על כוח הסוגר ורצפת האגן, על תיאום, על הרגלי יציאה ועל הצלקת. לפעמים משתמשים גם בביופידבק (מכשיר שמציג על מסך את פעולת השריר), בתהליך שנמשך חודשים.

אפשר להפחית את הסיכון לקרע בלידה הבאה?

סקירת קוקרן מצאה שעיסוי פרינאום משבוע 35 מפחית את הסיכון לקרע שדורש תפירה ולחתך חיץ אצל נשים בלידה נרתיקית ראשונה. על כך כתבתי בפירוט בעיסוי פרינאום: מאיזה שבוע ואיך. גם לימוד הרפיה של רצפת האגן, ולא רק חיזוק שלה, הוא חלק מההכנה.