הכנה ללידה ועיסוי פרינאום

הכנה ללידה עם פיזיותרפיסטית לרצפת האגן היא מפגש הדרכה שבו את לומדת, על הגוף שלך, איך רצפת האגן פועלת בלידה, איך להרפות אותה, איך לנשום ולדחוף, ואיך לבצע עיסוי פרינאום נכון. במפגש נדבר גם על מה שכדאי לעשות בימים הראשונים אחרי הלידה. נשים רבות שמעו על עיסוי פרינאום או ניסו לבצע אותו לבד, ולא היו בטוחות שהן עושות זאת נכון.

מה קורה לרצפת האגן בלידה?

רצפת האגן היא קבוצת שרירים שמערסלת את איברי האגן. בלידה היא נדרשת לפעול הפוך מהאופן שבו היא פועלת בדרך כלל: להיפתח. השרירים נמתחים מאוד (במדריך כללית מצוין: עד פי שלושה מאורכם), והפרינאום, האזור בין הנרתיק לפי הטבעת, נמתח כדי לאפשר לראש התינוק לעבור.

כשהשרירים יודעים להרפות, קל יותר לרקמה להימתח. כשהם מכווצים, מפחד, מכאב או מהרגל, הם פועלים נגד התהליך. את ההרפיה אפשר לתרגל מראש, וזו מטרת ההכנה.

מה כולל מפגש הכנה ללידה?

אפשר להגיע לבד או עם בן או בת הזוג. המפגש כולל:

1. שיחה. מהלך ההריון, איך את מרגישה, מה מדאיג אותך בלידה, לידות קודמות אם היו, קרעים או חתך בעבר, ודליפות או כאבים כעת.
2. הסבר על רצפת האגן בלידה, בעזרת דגם ותמונות.
3. בדיקה. נשימה ויציבה, וגם בדיקה פנימית קצרה שבה אני מעריכה את יכולת ההרפיה של השריר ואת אזורי המתח. בדיקה פנימית אינה תנאי להדרכה, אך היא רצויה כדי לקבל תמונה מדויקת ומלאה. לפני הבדיקה אסביר באופן מפורט על מהלכה, והיא תתבצע לאחר הסכמתך המלאה.
4. הרפיה ונשימה. איך להרגיש את רצפת האגן נרפית, איך לנשום בצירים, ואיך הנשיפה מאפשרת ללחוץ בלי לעצור את הנשימה ובלי להתאמץ פנימה.
5. תנוחות. תנוחות לשלב הצירים ולשלב הלחיצות, שפותחות את האגן ומפחיתות את הלחץ על הפרינאום.
6. עיסוי פרינאום. הדגמה על דגם, הסבר שלב אחר שלב, ואפשרות לוודא שאת מבצעת נכון. פרטים בהמשך.
7. הימים הראשונים אחרי הלידה. איך להתפנות עם תפרים, איך לשבת, מתי להתחיל להפעיל את רצפת האגן, ומתי להגיע לבדיקה אחרי לידה.

אם יש כאבים בהריון, כמו כאב בעצם החיק, סיאטיקה או ידיים שנרדמות בלילה, אפשר להתייחס גם אליהם. על חלקם כתבתי: סיאטיקה בהריון ותסמונת התעלה הקרפלית בהריון.

עיסוי פרינאום: מה לומדים במפגש

עיסוי פרינאום (יש שקוראים לו תרגול פרינאום) הוא מתיחה עדינה של הרקמה בפתח הנרתיק, עם שמן, בשבועות האחרונים של ההריון. המטרה היא שהרקמה תתרגל להימתח, ושאת תתרגלי להרפות כשיש לחץ באזור, כי זו התחושה בזמן הלידה.

במפגש אני מדגימה על דגם, מסבירה את הכיוון ואת עוצמת הלחץ, ומוודאת שאת מרגישה בטוחה לבצע את העיסוי לבד או עם בן או בת הזוג. התחושה הצפויה היא מתיחה, לחץ וקצת צריבה, אך לא כאב.

מתחילים בדרך כלל בשבוע 34 עד 35. המדריך המלא, שלב אחר שלב, נמצא במאמר עיסוי פרינאום: מאיזה שבוע ואיך עושים.

האם זה עוזר? מה המחקר אומר

מחקרים מראים תועלת מתונה. סקירת קוקרן, שסיכמה את המחקרים על עיסוי פרינאום בהריון, מצאה שנשים שביצעו עיסוי מהשבוע ה-35, גם פעם או פעמיים בשבוע בלבד, היו בסיכון נמוך יותר לקרע שדורש תפרים ולחתך חיץ (אפיזיוטומיה). ההשפעה נמצאה בעיקר אצל נשים בלידה הנרתיקית הראשונה. אצל נשים שכבר ילדו, היתרון העיקרי היה פחות כאב בפרינאום אחרי הלידה (Cochrane, Beckmann).

חשוב לציין: העיסוי מקטין את הסיכון, אך אינו מבטיח לידה ללא קרעים, כי על מהלך הלידה משפיעים גורמים רבים שאינם בשליטתך.

למי עיסוי פרינאום לא מתאים?

לפי משרד הבריאות, לא מבצעים עיסוי פרינאום כשיש זיהום נרתיקי פעיל או חוזר, בצירים מוקדמים או כשצוואר הרחם מקוצר, בשמירת הריון שבה הרופאה אסרה זאת, בדימום מהנרתיק, בשליה נמוכה או בשליית פתח, וכשהעיסוי גורם לכאב. בכל ספק, יש להתייעץ עם הרופאה או המיילדת לפני שמתחילים. גם כשיש אחת מההגבלות האלה, אפשר לעבוד על הרפיה, נשימה ותנוחות ללא העיסוי, וההדרכה מותאמת להנחיות של הרופאה או המיילדת.

רצפת האגן בהריון

ההריון עצמו מעמיס על רצפת האגן, עוד לפני הלידה. סקירת קוקרן מצאה שתרגול רצפת אגן מודרך בהריון, אצל נשים שלא דלפו לפני כן, מפחית את הסיכון לדליפת שתן בסוף ההריון ובחודשים שאחרי הלידה (Cochrane, Woodley). במפגש ההכנה נדבר גם על כך: איך למצוא את השריר, מתי לכווץ ומתי להרפות, והרגלי שירותים שיעזרו גם אחרי הלידה.

מתי כדאי להגיע?

סביב השבוע 30 עד 34: מספיק מוקדם כדי לתרגל, ומספיק קרוב ללידה כדי שזה יהיה רלוונטי. אם יש דליפות או כאבים בהריון, אפשר להגיע מוקדם יותר, ואפשר להגיע גם בשבועות מאוחרים יותר. על טיפול דרך הקופה או באופן פרטי כתבתי בעמוד נפרד.

הימים הראשונים אחרי הלידה

במפגש ההכנה אני מקדישה זמן גם לימים שאחרי הלידה, כי בבית החולים לא תמיד יש זמן להסביר:

• קור על הפרינאום ביומיים הראשונים מקל על הנפיחות והכאב. פד קפוא עטוף בבד, כמה דקות בכל פעם.
• התפנות עם תפרים. שרפרף מתחת לכפות הרגליים, נשיפה ארוכה בלי לדחוף, ותמיכה עדינה בפרינאום עם פד נקי בזמן ההתפנות. לשתות כמות מספקת ולאכול סיבים כדי שהצואה תהיה רכה.
• שכיבה. לשכב כמה פעמים ביום, במקום לשבת כל היום. בשכיבה הלחץ על הפרינאום ועל רצפת האגן הוא הקטן ביותר.
• להתחיל להרגיש את רצפת האגן אחרי כמה ימים, כשנוח: כיווצים קלים והרפיה, בשכיבה, ללא מאמץ. זה מזרים דם לאזור ויכול לעזור להחלמה. חיזוק של ממש מתחילים אחרי הבדיקה.
• הרמה והנקה. איך להרים את התינוק עם נשיפה, איך לשבת בהנקה בלי לכופף את הגב, ואיך לקום מהמיטה דרך הצד אחרי ניתוח קיסרי.

על הבדיקה שמומלצת כמה שבועות אחרי הלידה כתבתי בעמוד פיזיותרפיה אחרי לידה.

לידה שנייה או שלישית

גם בלידה נוספת יש מקום להכנה, עם דגשים אחרים. סקירת קוקרן מצאה שאצל נשים שכבר ילדו, היתרון העיקרי של עיסוי פרינאום הוא פחות כאב בפרינאום אחרי הלידה, ולא פחות קרעים. כמו כן, הגוף אחרי לידה קודמת שונה: אם היה קרע או חתך, הצלקת דורשת התייחסות, ואם היו דליפות או כבדות אחרי הלידה הקודמת, זה הזמן לעבוד עליהן לפני שהעומס חוזר. במפגש מתייחסים למה שקרה בלידה הקודמת ולמה שאת רוצה שיהיה אחרת.

מתכננת ניתוח קיסרי?

ההריון עצמו מעמיס על רצפת האגן, ללא קשר לדרך הלידה. במפגש נדבר על רצפת האגן והנשימה, על קימה מהמיטה והרמת התינוק אחרי הניתוח, על התפנות ללא דחיפה כשיש צלקת בבטן, ועל התזמון לתחילת העבודה על הצלקת. על הליווי אחרי ניתוח כתבתי בנפרד.