צניחת רחם ואיברי האגן

תחושת לחץ או כבדות בנרתיק שמתחילה אחר הצהריים ומתחזקת לקראת הערב, הרגשה שמשהו "יושב" בפתח הנרתיק או בולט ממנו, ולעיתים קושי להתרוקן עד הסוף: אלו תסמינים אופייניים לצניחה. לפי האיבר שירד היא נקראת צניחת רחם, צניחת שלפוחית או צניחת איברי האגן. צניחה נפוצה מאוד אצל נשים אחרי לידות, ברוב המקרים אינה מסוכנת, ויש דרכים לטפל בה גם בלי ניתוח.

מה זה צניחת איברי האגן?

איברי האגן, כלומר השלפוחית, הרחם והחלחולת (קצה המעי), נשענים על רצפת האגן ומוחזקים ברצועות. כשהתמיכה הזאת נמתחת או נחלשת, האיבר יורד מעט ממקומו ודוחף את דופן הנרתיק, וכך נוצרת תחושת הלחץ או הבליטה.

לכל סוג צניחה שם משלו, לפי האיבר שיורד, וכדאי להכיר את השמות כי כך הם יופיעו באבחנה של הרופאה:

• צניחת שלפוחית (ציסטוצלה). השלפוחית דוחפת את הדופן הקדמית של הנרתיק. זו הצניחה הנפוצה ביותר, ולעיתים היא מלווה בקושי להתרוקן או בדליפות.
• צניחת רחם. הרחם יורד לתוך הנרתיק. בדרגות גבוהות צוואר הרחם יכול להגיע עד הפתח.
• צניחת החלחולת (רקטוצלה). המעי דוחף את הדופן האחורית של הנרתיק. היא עלולה להתבטא בקושי להתפנות או בצורך "לעזור" עם האצבעות.
• צניחת כיפת הנרתיק. לאחר כריתת רחם, קצה הנרתיק יורד.

ייתכן יותר מסוג אחד בו זמנית, וזה שכיח.

מה הדרגות של צניחה?

הרופאה מדרגת את הצניחה לפי מידת הירידה של האיבר ביחס לפתח הנרתיק, בארבע דרגות: בדרגה 1 הירידה קלה והאיבר עדיין גבוה בתוך הנרתיק, בדרגה 2 הוא מגיע בערך עד הפתח, בדרגה 3 הוא יוצא מעבר לפתח, ובדרגה 4 האיבר כולו בחוץ. הדרגה חשובה לאבחנה, אך אינה משקפת את כל התמונה: יש נשים בדרגה 2 שחשות תסמינים רבים, ויש נשים באותה דרגה שאינן חשות דבר. בטיפול אני מתמקדת בעיקר בתסמינים שלך ובפעילויות שחשובות לך.

איך צניחה מרגישה?

נשים מתארות:

• לחץ או כבדות בנרתיק, שמחמירים בעמידה ממושכת, בסוף היום ואחרי מאמץ.
• תחושה של "משהו בפנים" או "כמו טמפון שלא נכנס עד הסוף".
• בליטה שמרגישים במקלחת או רואים במראה.
• קושי להתרוקן: השתן לא יוצא בזרם, או צורך לשנות תנוחה כדי להתפנות.
• דליפות שתן, או להפך, תחושה שהשלפוחית לא מתרוקנת.
• כאב גב תחתון עמום בסוף היום.
• אי נוחות ביחסים, או ירידה בתחושה.

למה זה קורה?

• לידה. הסיבה הנפוצה ביותר. לידה ארוכה, תינוק גדול, לידה מכשירנית (ואקום או מלקחיים) וקרעים מעלים את הסיכון. גם לידה ללא סיבוכים מעמיסה על רצפת האגן.
• גיל המעבר. הירידה ברמת האסטרוגן הופכת את הרקמות לדקות ופחות גמישות.
• עצירות ומאמץ בשירותים. דחיפה חוזרת לאורך שנים מפעילה לחץ כלפי מטה גם על איברי האגן.
• הרמות כבדות, שיעול כרוני, עודף משקל. כל אלו יוצרים לחץ חוזר כלפי מטה.
• ניתוחים באגן, כולל כריתת רחם.
• רקמת חיבור גמישה. אצל חלק מהנשים יש לכך נטייה תורשתית.

האם צניחה מסוכנת?

ברוב המקרים לא. צניחה פוגעת באיכות החיים אך לא בבריאות, היא אינה הופכת לסרטן, ובדרך כלל היא משתנה לאט, אם בכלל. יש מצבים שדורשים פנייה לרופאה בהקדם: חוסר יכולת להטיל שתן, זיהומים חוזרים בדרכי השתן, או בליטה מחוץ לנרתיק שהופכת אדומה, כואבת או מדממת. פירטתי אותם גם בהמשך העמוד.

מה פיזיותרפיה יכולה לעשות בצניחה?

פיזיותרפיה אינה מחזירה את האיבר למקומו בבת אחת. היא יכולה לשפר את התמיכה, להפחית את התסמינים, ללמד אותך לנהל את העומסים ולעזור לך לחזור לפעילויות שהפסקת. סקירת קוקרן על טיפול שמרני בצניחה מצאה שתרגול רצפת אגן משפר תסמינים ואת תפקוד השרירים, ובחלק מהמחקרים גם את דרגת הצניחה (Cochrane, Hagen). עם זאת, המחברות מציינות שהראיות עדיין מוגבלות.

הטיפול כולל:

1. שיחה ובדיקה. מתי מופיעים התסמינים, מה מחמיר אותם, איך מתנהל ריקון השתן והצואה ומה הפסקת לעשות. בבדיקה אני מתייחסת לנשימה, לבטן ולאופן שבו את מתאמצת. בדיקה פנימית קצרה מאפשרת להעריך את התמיכה, את כוח השריר ואת הצניחה בשכיבה ובמאמץ. היא אינה תנאי לטיפול, אך היא רצויה כדי לקבל תמונה מדויקת ומלאה של מצבך. לפני הבדיקה אסביר באופן מפורט על מהלכה, והיא תתבצע לאחר הסכמתך המלאה.
2. תרגול רצפת אגן מותאם. חיזוק, סיבולת ותזמון: כיווץ רגע לפני הרמה, שיעול או קימה. בהתחלה בשכיבה, ובהמשך בעמידה ובתנועה, כי במצבים אלו הצניחה מורגשת.
3. ניהול הלחץ בבטן. לימוד נשיפה בזמן מאמץ במקום עצירת נשימה ודחיפה. כך פוחת הלחץ שמגיע לרצפת האגן בכל הרמה של התינוק או של סל קניות.
4. ריקון ללא דחיפה. תנוחה נכונה, שרפרף מתחת לכפות הרגליים וטיפול בעצירות. אצל אישה עם צניחה זה אחד ההרגלים החשובים ביותר. כתבתי על כך במאמר הרגלי שירותים שפוגעים ברצפת האגן.
5. חזרה לפעילות. איזה ספורט, באיזה סדר, ואיך לזהות שהעומס גדול מדי: תחושת הכבדות היא המדד.
6. פסרי. טבעת סיליקון רכה שרופאת הנשים מתאימה ומחדירה לנרתיק, והיא תומכת באיבר מבפנים. היא מתאימה לנשים רבות, גם צעירות, וגם לשימוש בזמן ספורט בלבד. אני לא מתאימה פסרי, אך אני מטפלת בנשים שמשתמשות בו, ומסבירה מתי כדאי לשאול את הרופאה על כך.

צניחה אחרי לידה

בשבועות שאחרי הלידה נשים רבות חשות לחץ וכבדות. הרקמות עדיין נפוחות ומתוחות, ובחודשים הראשונים הן מתאוששות. עם זאת, אין סיבה לחכות: בתקופה הזאת תרגול נכון, הרגלי שירותים נכונים ודרך נכונה להרים את התינוק יכולים להשפיע. בדיקה אחרי לידה אצלי כוללת גם הערכה של התמיכה. פרטים בעמוד פיזיותרפיה אחרי לידה.

לפני ניתוח ואחריו

יש צניחות שבסופו של דבר מטופלות בניתוח, ולעיתים זה הפתרון הנכון. פיזיותרפיה לפני הניתוח מלמדת את השריר לעבוד ואת הגוף להתאמץ נכון, ואחרי הניתוח היא יכולה לעזור לחזור לפעילות בהדרגה ובלי להעמיס על התיקון. כתבתי גם על ליווי אחרי ניתוח. ההחלטה על ניתוח מתקבלת על ידך ועל ידי הרופאה, ואני עובדת לפי ההנחיות שלה.

כמה פגישות צריך?

אין מספר קבוע. הוא תלוי בדרגה, בתסמינים ובפעילויות שאת רוצה לחזור אליהן. בסוף הפגישה הראשונה אסביר את תוכנית הטיפול ואת ההערכה שלי למספר הטיפולים הנדרש, ונעדכן אותה לפי ההתקדמות. על טיפול דרך הקופה או באופן פרטי, ומה הקופות מפרסמות, כתבתי בעמוד נפרד.

הרגלים יומיומיים עם צניחה

במהלך הטיפול, ולעיתים גם אחריו, יש הרגלים שיכולים להפחית את תחושת הכבדות:

• להרים עם נשיפה. לפני הרמה של התינוק או של סל קניות, לנשוף ולכווץ את רצפת האגן, ורק אז להרים. לא לעצור את הנשימה.
• קרוב לגוף. לשאת משאות צמוד לגוף, לא בידיים מושטות.
• שכיבה בסוף היום. עשר דקות בשכיבה, אפשר עם כרית מתחת לאגן, נותנות לרקמות מנוחה מכוח הכבידה ולרוב מקלות על הכבדות בערב.
• לא לדחות שירותים ולא לדחוף. וגם לא להתאפק עד שמגיעים הביתה.
• לחלק את זמן העמידה. אם את עובדת בעמידה, מומלץ לשבת כמה דקות בכל שעה.

כמו כן, צניחה אינה מונעת הריון או לידה. אם את מתכננת הריון, כדאי להתייעץ עם הרופאה ולהגיע אליו עם רצפת אגן שיודעת לעבוד.