הבדיקה הפיזיותרפית אחרי לידה: מתי, מה בודקים ולמה כדאי לכל יולדת
בקצרה
בדיקה פיזיותרפית אחרי לידה היא פגישה עם פיזיותרפיסטית לרצפת האגן, בדרך כלל מסביבות שישה שבועות אחרי הלידה, גם אחרי ניתוח קיסרי. בודקים את שרירי רצפת האגן, את שרירי הבטן (דיאסטזיס), צלקות, נשימה ותנועה, ובונים תוכנית שמתאימה לך. בדיקה פנימית אינה תנאי לטיפול, אך היא רצויה לתמונה מדויקת ונעשית בהסכמתך המלאה.
למה צריך בדיקה נוספת אחרי לידה?
אחרי לידה רוב תשומת הלב מופנית לתינוק, וליולדת יש בדרך כלל ביקורת אחת אצל רופאת הנשים, בסביבות שישה שבועות. בבריטניה, למשל, ה-NHS מתאר אותה כבדיקה כללית: הרגשה כללית, הפרשות, אמצעי מניעה, ולפעמים לחץ דם והחלמת התפרים (NHS, הבדיקה בשבוע 6 עד 8). זו בדיקה חשובה, אך היא אינה בודקת את התפקוד של הגוף: האם יש דליפה בעיטוש, כאב ביחסים, בטן שעדיין בולטת, או תחושת לחץ למטה בזמן הרמת העגלה.
הבדיקה הפיזיותרפית עוסקת בשאלות האלה. היא אינה מחליפה את הביקורת אצל הרופאה, אלא מגיעה אחריה.
מה ההבדל מהבדיקה אצל רופאת הנשים?
הרופאה בודקת שההחלמה תקינה: הרחם התכווץ, אין זיהום, והתפרים או הצלקת סגורים. זו שאלה רפואית, והיא קודמת.
בבדיקה הפיזיותרפית אני בודקת את התפקוד: האם שרירי רצפת האגן יודעים לכווץ ולהרפות, האם הם חזקים ומהירים מספיק, האם שרירי הבטן חזרו להיצמד, האם הצלקת נעה בחופשיות, איך את נושמת ואיך את מרימה, ולפי הממצאים נבנית תוכנית. באותו עמוד של ה-NHS כתוב במפורש שכדאי לספר לרופאה אם יש קושי לעצור שתן או גזים, כאב ביחסים או כאב בפרינאום (האזור בין הנרתיק לפי הטבעת). אלה בדיוק הנושאים שבהם עוסקת הבדיקה הפיזיותרפית.
מתי עושים את הבדיקה? גם אחרי קיסרי?
הזמן המקובל הוא מסביבות שישה שבועות אחרי הלידה, אחרי הביקורת אצל הרופאה, כשהדימום פחת והרקמות עברו את שלב ההחלמה הראשוני. אם יש כאב משמעותי, דליפות, תחושת כבדות או "משהו שיוצא" מהנרתיק, או קושי להתרוקן, אין צורך לחכות, ואפשר להתייעץ טלפונית גם לפני כן.
הבדיקה רלוונטית גם אחרי ניתוח קיסרי. ההריון עצמו, תשעה חודשים של עומס על רצפת האגן ומתיחה של שרירי הבטן, משפיע על הגוף. אחרי קיסרי יש בנוסף צלקת בבטן התחתונה, שעלולה להשפיע על כיווץ שרירי הבטן ועל התכופפות.
הבדיקה רלוונטית גם שנה, שלוש או עשר שנים אחרי הלידה.
מה בודקים בבדיקה?
הפגישה מתחילה בשיחה, והיא החלק הארוך: נשוחח על הלידה, על מה שמפריע לך ועל מה שאת רוצה לחזור לעשות. לאחר מכן מתבצעת בדיקה, לפי מה שעלה בשיחה. פירטתי על מבנה הפגישה בעמוד הפגישה הראשונה.
רצפת האגן
רצפת האגן היא קבוצת שרירים שמערסלת את איברי האגן: השלפוחית, הרחם והרקטום. אני בודקת את יכולת הכיווץ וההרפיה, את הכוח, את משך ההחזקה ואת מהירות התגובה כשצריך (עיטוש, קפיצה). הבדיקה המדויקת ביותר היא בדיקה פנימית, באצבע, דרך הנרתיק. היא אינה תנאי לטיפול, אך היא רצויה כדי לקבל תמונה מדויקת ומלאה של מצב השרירים. לפני הבדיקה אסביר באופן מפורט על מהלכה, והיא תתבצע לאחר הסכמתך המלאה. מבחוץ אני בודקת גם את תנועת הפרינאום בכיווץ, את הנשימה, את הבטן ואת התנועה.
שרירי הבטן ודיאסטזיס
דיאסטזיס רקטי, או היפרדות שרירי הבטן, הוא המרווח שנפתח בין שני שרירי הבטן הישרים כשהרחם גדל. לפי ה-NHS זה שכיח, והמרווח בדרך כלל נסגר עד שהתינוק בן שמונה שבועות. אם הוא עדיין בולט אחרי זה, מומלץ להיבדק (NHS, הגוף אחרי ההריון). בבדיקה אני מודדת את המרווח, ובודקת גם אם הרקמה שבאמצע יודעת להימתח ולהחזיק בזמן מאמץ, נתון חשוב לא פחות מרוחב המרווח. על כך כתבתי בנפרד בדיאסטזיס רקטי אחרי לידה.
צלקות
צלקת של חתך חיץ, של קרע או של ניתוח קיסרי. בודקים אם היא רגישה, אם היא נעה בחופשיות או נדבקת לרקמות שמתחתיה, ואם היא מגבילה תנועה או גורמת לכאב ביחסים.
נשימה, גב ואגן
איך את נושמת, עומדת ומרימה את התינוק מהמיטה. פעולות שחוזרות עשרות פעמים ביום משפיעות גם הן על רצפת האגן.
מה עושים עם התוצאות?
בסוף הפגישה את מקבלת הסבר על הממצאים: מה תקין, מה עדיין דורש טיפול ומה הצעד הבא. לפעמים הצעד הבא הוא תרגילים לבית ופגישת ביקורת, לפעמים סדרת טיפולים לדליפות, לכאב או לדיאסטזיס, ולפעמים מתברר שאפשר לחזור לפעילות, למשל לריצה. הטיפול מתואר בעמוד פיזיותרפיה אחרי לידה, ועל דליפות כתבתי בדליפת שתן אחרי לידה.
אם משהו בבדיקה דורש בירור רפואי, אני מפנה אותך חזרה לרופאה. פיזיותרפיה משלימה את הטיפול הרפואי ואינה מחליפה אותו.
האם צריך הפניה, וכמה פגישות יש אחרי?
לבדיקה פרטית אין צורך בהפניה. דרך קופת החולים, הכללים משתנים מקופה לקופה ומתוכנית לתוכנית, ועל כך כתבתי בעמוד דרך הקופה או פרטי. סיכום לידה או מכתב מרופאת הנשים עוזרים לי, אך אינם חובה.
מספר הפגישות אחרי הבדיקה תלוי בממצאים. יש נשים שמסיימות בפגישה אחת או שתיים: תוכנית לבית ובדיקת ביקורת. נשים עם דליפות, כאב או דיאסטזיס רחב צריכות לעיתים סדרת טיפולים לאורך כמה חודשים, בדרך כלל אחת לכמה שבועות, כי חיזוק שריר דורש זמן.
איך מתכוננים לבדיקה?
- אין צורך בהכנה מיוחדת, לא בגילוח ולא בתרגול מוקדם.
- אם יש סיכום לידה, מומלץ להביא אותו. אם אין, נדבר על מה שאת זוכרת.
- כמה ימים לפני הבדיקה כדאי לשים לב מתי יש דליפות, אם יש, ומה את שותה.
- אפשר להגיע עם התינוק, כדאי לתאם מראש. אם צריך לעצור להאכלה, עוצרים.
- בגדים נוחים, כי חלק מהבדיקה נעשה בשכיבה ובתנועה.
לקביעת תור בוואטסאפ
אליעזר מזל 4, ראשון לציון
הברוש 14, סביון
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין הבדיקה אצל רופאת הנשים לבדיקה הפיזיותרפית?
הרופאה בודקת שהרחם התכווץ, שהתפרים או הצלקת החלימו ושאין זיהום. הפיזיותרפיסטית בודקת את התפקוד: כוח ותזמון של שרירי רצפת האגן, המרווח בין שרירי הבטן, צלקות, נשימה ותנועה, ובונה תוכנית בהתאם.
מתי עושים בדיקה פיזיותרפית אחרי לידה?
בדרך כלל מסביבות שישה שבועות אחרי הלידה, אחרי הביקורת אצל רופאת הנשים. אם יש כאב, דליפות או תחושת כבדות לפני כן, אפשר להתייעץ מוקדם יותר. הבדיקה רלוונטית גם שנים אחרי הלידה.
גם אחרי ניתוח קיסרי צריך בדיקת רצפת אגן?
כן. ההריון עצמו מעמיס על רצפת האגן ועל שרירי הבטן, ואחרי ניתוח קיסרי יש גם צלקת שעלולה להשפיע על התנועה ועל שרירי הבטן. הבדיקה מותאמת לסוג הלידה.
האם חובה לעבור בדיקה פנימית?
לא. בדיקה פנימית אינה תנאי לטיפול, אך היא רצויה כדי לקבל תמונה מדויקת ומלאה של מצב שרירי רצפת האגן. לקראת הבדיקה אסביר לך בצורה מפורטת מה היא כוללת, והיא תלויה בהסכמתך המלאה.

