דליפת שתן אחרי לידה: למה זה קורה, האם זה עובר ומה עושים

דליפת שתן אחרי לידה שכיחה מאוד

טיפות שתן בעיטוש, בצחוק או בהרמת התינוק מהעגלה, או דחף פתאומי שלא מאפשר להגיע לשירותים בזמן, הן תופעות שכיחות אחרי לידה. סקירה של קוקרן (ארגון בינלאומי שמסכם מחקרים רפואיים) מצאה שבשלושת החודשים הראשונים אחרי לידה בערך אחת מכל שלוש נשים חווה דליפת שתן (Woodley ועמיתים, Cochrane 2020). עם זאת, שכיחות אינה סיבה להתרגל לכך, ואפשר לטפל בזה.

דליפת שתן, בריחת שתן ואי שליטה בשתן הם שמות שונים לאותו מצב: יציאת שתן שלא בשליטה.

למה יש דליפת שתן אחרי לידה?

רצפת האגן היא קבוצת שרירים שמערסלת את איברי האגן: השלפוחית, הרחם והרקטום (קצה המעי). כמו כן, היא אחראית לסגירת השופכה (הצינור שדרכו יוצא השתן) בזמן מאמץ.

בהריון השרירים האלו נושאים את משקל התינוק, מי השפיר והרחם הגדל במשך תשעה חודשים. בלידה נרתיקית הם נמתחים הרבה מעבר לאורכם הרגיל, ולעיתים גם נקרעים או נחתכים. גם העצבים שמפעילים את השרירים עלולים להיפגע באופן זמני בשבועות הראשונים. כתוצאה מכך, השרירים לא תמיד נסגרים בזמן ובעוצמה מספקת בעיטוש או בקפיצה.

חשוב לציין שגם אחרי ניתוח קיסרי יש נשים שדולפות, כי גם ההריון עצמו מעמיס על רצפת האגן, ולא רק הלידה.

שני סוגים עיקריים

• דליפת שתן במאמץ. טיפות בעיטוש, שיעול, צחוק, ריצה, קפיצה או הרמה. במצב זה הסגירה אינה חזקה או מהירה מספיק.
• דחיפות. דחף חזק ופתאומי, לעיתים בלי להספיק להגיע לשירותים. במצב זה השלפוחית מתכווצת מוקדם מדי.

אצל נשים רבות יש שילוב של שני הסוגים. לכל סוג יש טיפול שונה, ולכן חשוב לברר מתי ואיך הדליפה מופיעה.

האם זה אומר שרצפת האגן שלי חלשה?

לא בהכרח. יש נשים שדולפות דווקא כי השרירים מכווצים כל הזמן ואינם יודעים להרפות. שריר שנמצא בכיווץ מתמשך מתעייף, ובזמן מאמץ אין לו יכולת להגביר את הכיווץ. אצל נשים אלו תרגילי כיווץ נוספים עלולים להחמיר את המצב. זו אחת הסיבות שאני לא ממליצה לבצע תרגילי קגל לפי סרטון, ללא בדיקה של מצב השרירים. על כך כתבתי בתרגילי רצפת אגן: איך עושים נכון ולמי זה לא מתאים.

האם דליפת שתן אחרי לידה עוברת לבד?

אצל חלק מהנשים הדליפה משתפרת בשבועות הראשונים, כשהנפיחות יורדת והרקמות מתאוששות. אך אצל נשים רבות היא נשארת, לעיתים רק במאמץ, ועם הזמן הופכת לחלק מהשגרה: פד ליתר ביטחון, הימנעות מקפיצה על טרמפולינה עם הילדים, הליכה לשירותים לפני כל יציאה מהבית.

אין צורך לחכות שזה יעבור. גם שנה או חמש שנים אחרי הלידה אפשר לאמן מחדש את שרירי רצפת האגן. לפי שירות הבריאות הבריטי, בדליפת שתן מתחילים מטיפולים ללא תרופות וללא ניתוח, ואימון רצפת אגן הוא אחד הראשונים שבהם (NHS, טיפול בדליפת שתן).

מתי מתחילים טיפול?

מומלץ להגיע לבדיקת רצפת אגן אחרי משכב הלידה, בסביבות שישה שבועות, לאחר הביקורת אצל רופאת הנשים. אם יש דליפות משמעותיות, כאב או תחושת כבדות, אפשר להתייעץ גם קודם. אפשר להתחיל טיפול גם שנה או עשר שנים אחרי הלידה, והעבודה דומה.

כתבתי בנפרד על הבדיקה הפיזיותרפית אחרי לידה: מה בודקים ובמה היא שונה מהביקורת אצל הרופאה.

בקליניקה

הפגישה הראשונה מתחילה בשיחה: מתי הדליפה מופיעה, באיזו כמות, מה את שותה, איך הייתה הלידה ולאיזו פעילות את רוצה לחזור. לאחר מכן אסביר באופן מפורט על מהלך הבדיקה, שתתבצע לאחר הסכמתך המלאה. בדיקה פנימית (באצבע, דרך הנרתיק) אינה תנאי לטיפול, אך היא רצויה כדי לקבל תמונה מדויקת ומלאה של הכוח, הסיבולת והתזמון של השרירים. בנוסף אני בודקת את הנשימה, את הבטן ואת התנועה. פירטתי על כך בעמוד הפגישה הראשונה.

הטיפול מותאם לממצאים:

• לימוד כיווץ נכון. נשים רבות שמבצעות תרגילי קגל מכווצות בפועל את הישבן, עוצרות נשימה או דוחפות כלפי מטה. בשלב הראשון לומדים להפעיל את השרירים הנכונים.
• תוכנית אימון. לפי ההנחיות הבריטיות, תוכנית בסיסית כוללת לפחות 8 כיווצים, 3 פעמים ביום, במשך לפחות 3 חודשים (NHS). המספרים האלו הם נקודת פתיחה. התוכנית מותאמת לכוח ולסיבולת שלך בפועל, ומשתנה מפגישה לפגישה.
• כיווץ לפני מאמץ. לימוד כיווץ של רצפת האגן רגע לפני עיטוש, שיעול או הרמה.
• אימון שלפוחית. כשיש דחיפות, עובדים על הארכה הדרגתית של הזמן בין הופעת הדחף לבין ההליכה לשירותים. לפי ה-NHS, אימון כזה נמשך בדרך כלל לפחות שישה שבועות.
• הרגלים. כמות השתייה ועיתוייה, קפאין, עצירות, אופן הישיבה בשירותים. על כך כתבתי בהרגלי שירותים שפוגעים ברצפת האגן.
• חזרה לפעילות. איך להרים את העגלה ואת סל הכביסה, ואיך לחזור לאימונים, ללא דליפה.

לעיתים משתמשים גם בביופידבק: מכשיר שמציג על מסך את פעילות השריר, כדי לעזור לך לזהות את הכיווץ הנכון. זהו כלי עזר בלבד, ואינו מחליף את התרגול שלך.

פרטים על הטיפול נמצאים בעמוד דליפת שתן. יש נשים שמגיעות דרך הקופה ויש שמגיעות באופן פרטי, ועל ההבדל כתבתי בעמוד דרך הקופה או פרטי.

כמה פגישות צריך?

אין מספר אחד. אימון שריר דורש זמן, וההנחיות מדברות על לפחות שלושה חודשי תרגול. בדרך כלל נפגשים כל כמה שבועות, ובין הפגישות את מתרגלת בבית כמה דקות ביום. יש נשים שמרגישות שינוי כבר אחרי כמה שבועות, ואצל אחרות זה לוקח יותר זמן. אין התחייבות מראש למספר פגישות, ובכל פגישה בודקים את ההתקדמות ומה השלב הבא.

מה אפשר לעשות כבר עכשיו בבית

• לשתות כרגיל. לא להפחית שתייה כדי שיהיה "פחות פיפי": שתן מרוכז מגרה את דופן השלפוחית ועלול להחמיר את הדליפות.
• לא ללכת לשירותים "ליתר ביטחון". כך השלפוחית לומדת להתריע מוקדם מדי.
• לטפל בעצירות. דחיפה בשירותים מעמיסה על רצפת האגן.
• לנסות לזהות את השרירים: לדמיין שאת עוצרת גזים ושתן יחד, בעדינות, בלי לעצור נשימה, ואז להרפות לגמרי. אם את לא בטוחה שזה מה שקורה, את זה בודקים בפגישה.